תעשיות שמעוני בע"מ נ' אייסטרייכר ואח'

פסק דין

א.התובענה

1.תחילתה של תובענה זו בהגשת בקשה לביצוע שטר חוב על סך 250,000 ₪ ערוך לפקודת התובעת ובחתימת הנתבעים.

2.בעקבות הגשת התנגדות לביצוע, ניתנה לנתבעים רשות להתגונן והתצהירים שהגישו הפכו לכתב הגנה (החלטת כב' הרשם גבאי מיום 18.10.09).

ב.עיקר טענות הנתבעים

1.הנתבעים טוענים כי השטר מושא התובענה ניתן לתובעת כביטחון להבטחת התחייבויותיהם על פי הסכם השכירות שנחתם בינם לבין התובעת ביום 8.7.07 (להלן: "ההסכם") ובגדרו שכרו הנתבעים מן התובעת חנות בשטח של 300 מ"ר (להלן: "המושכר") וכן הותר להם על ידי התובעת להשתמש בשטח קרקע של כ-150 מ"ר בחלקו האחורי של המושכר (להלן: "השטח") - כנגד תשלום הוצאות בלבד.

2.הנתבעים מוסיפים וטוענים כי במושכר התגלעו ליקויי חשמל והצפת מים וזאת בניגוד למצגי התובעת על פי ההסכם, וכי טענותיהם ודרישותיהם לתיקון הליקויים לא נענו.

3.לגירסת הנתבעים, לא זו בלבד שהתובעת לא שעתה לפניותיהם החוזרות ונשנות לתיקון הליקויים אלא שהתובעת הודיעה להם כי הם הפרו את ההסכם ודרשה את סילוק ידם מן המושכר והשטח.

4.הנתבעים טוענים כי הצגת השטר לפירעון על מלוא סכומו, שעה שלגירסת התובעת סכומי המחלוקת שבין בעלי הדין אינם עולים על סך 40,000 ₪ עולה כדי ניצול לרעה של הליכי בית המשפט.

5.בנפרד ובמובחן טוענים הנתבעים כי הם זכאים להחזרי ארנונה בסכום כולל של 16,593 ₪ ועתרו לקיזוזם כנגד חובם ככל שייפסק לזכות התובעת.

ג.עיקר טענות התובעת

1.בתצהיר עדות הראשית מטעם התובעת אישר מר איתי שמעוני (להלן: "שמעוני") כי השטר נמסר לתובעת להבטחת התחייבויותיהם של הנתבעים על פי ההסכם והוסיף כי שיקים שמשכו הנתבעים לפקודת התובעת בגין דמי שכירות והוצאות חוללו בין כ-אכ"מ ובין בגין הוראת ביטול, ומשכך לא עמדו הנתבעים בהתחייבותם על פי ההסכם.

2.נוכח הפרות הנתבעים, ביטלה התובעת את ההסכם ביום 15.1.09 ודרשה מן הנתבעים לפנות את המושכר והשטח.

3.הנתבעים פינו את המושכר והשטח רק ביום 24.4.09 בעקבות פסק דין לפינוי שניתן נגדם.

4.חובם של הנתבעים לתובעת ליום הגשת תצהיר שמעוני מסתכם לסך של 337,078 ₪ המתקבלים מהסכום המצרפי של סכומי השיקים שניתנו לפירעון דמי השכירות וחוללו (112,896 ₪), סכומי שיקים שנמסרו בעקבות התחשבנות לגבי תשלומי ארנונה וחשמל – שאף הם חוללו (25,100 ₪) חוב בגין צריכת חשמל לתקופה שמיום 7.2.08 ועד למועד הפינוי (סך 19,492 ₪) חוב מיסים בגין השטח שהוחזק בפועל (סך של 18,306 ₪), ריבית והפרשי הצמדה בגין תשלומי שכירות שלא שולמו (44,419 ₪) וכן פיצוי מוסכם בגין ההפרה המתבטאת באי פינוי המושכר במועד (סך 116,424 ₪).

5.התובעת אף הכחישה את טענות הנתבעים לגבי נזקים, ליקויים וכפרה בטענת הקיזוז לה טענו הנתבעים.

ד.המסגרת הדיונית ונטל הראיה

1.הלכה פסוקה היא כי גם שטרי ביטחון בכלל שטרות המה ומשכך נהנית התובעת מחזקת התמורה הגלומה בסעיף 29 לפקודת השטרות (נוסח חדש) ועל הנתבעים נטל הראיה לבסס ולהוכיח את טענותיהם לפיה הם פטורים מפירעון השטר.

השוו: ע"א 333/63 שמולביץ נ. סיקו (פ"ד י"ח (1) 550 בעמ' 553).

ע"א 358/80 קדש נפתלי נ. מושב שאר ישוב (פ"ד ל"ז (3) 830 בעמ' 834).